פסקי דין, בתי משפט, סמכות ועוד
Bibliography
1. full source reference

זכות העמידה - סימוכין

זכות עמידה - תנאי סף הנדרש על מנת להגיש תביעה. לזכות עמידה שני מרכיבים חשובים: (1) הפרה של זכות חוקית, פגיעה חוקית ו-(2) נזק או פגיעה ממשית בתוך רשות היחיד. ה"סמכות" היחידה שאתה צריך זה לקרוא את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ולחפש בה את הסיבה היחידה להקמת הממשלה הישראלית.

קישור מפורש בין חוקי מדינת ישראל ובין מגילת העצמאות נעשה בחוקי היסוד העוסקים בזכויות האדם – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. הסעיף הראשון בכל אחד משני חוקי יסוד אלה, שכותרתו "עקרונות יסוד", קובע: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל".

מגילת העצמאות: "מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"

מגילת האומות המאוחדות - סעיף כ"ט (2): "לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירותיו, פרט לאותן הגבלות שנקבעו בחוק על מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת ואת יחס הכבוד אליהן, וכן את מילוי הדרישות הצודקות של המוסר, של הסדר הציבורי ושל טובת הכלל בתוך החברה הדמוקרטית."

אולם, מדינאים, ובפרט עורכי-דין, פשוט לא מעוניינים לדבר על האמת העירומה. לכן הם טוענים שכל מה שאני כותב הוצא מהקשרו. דוגמה לכך היא זכות העמידה. עורכי דין בכוונה הופכים את העניין הפשוט הזה למשהו מסובך בגלל שהעבודה שלהם זה להתווכח על דברים. עורכי דין יגידו שבגלל שאני מצוטט פה פסקי דין מתיקים אזרחיים, זכות העמידה וסמכות הם עניינים שקשורים רק למשפטים אזרחיים, ולא לפליליים - אבל זה מגוכח לטעון שזכות העמידה וסמכות לא חלים במשפטים פליליים.

אתה צריך שכל ישר והיגיון בסיסי, ולא דוקטורט במשפטים.

1) הממשלה הוקמה\נוסדה למטרה אחת - להגן\ולשמור על זכויות.

2) בתי המשפט הם חלק מהמדינה וגם להם יש מטרה אחת - להגן\ולשמור על זכויות.

3) לסמכות בית המשפט יש מטרה אחת - להגן\ולשמור על זכויות.

4) על מנת להשיג זכות עמידה, או סמכות לבית משפט, דרושה האשמה שזכות חוקית הופרה, או מופרת.

זכות העמידה חלה בתיקים פליליים אפילו באם לא נוהגים להשתמש במונח - מה שמנה זה העיקרון הבסיסי. מה שעורכי דין לא אוהבים זו העובדה שלא דרושה השכלה בעלות של כרבע מיליון ש"ח בכדי להבין את זה - כל מה שנחוץ זה להבין מה אמורה להיות המטרה של הממשלה. אולי הסיבה שעורכי דין לא אוהבים את העניין הזה היא שזה סכנה גדולה למונופול שיש להם.

בואו נדבר על הפשע המתועב של "הסגת גבול מקצוע עריכת דין", עורכי דין מתים על זה, והתשוקה שלהם לאכוף את החוק הזה היא הוכחה לכך (נסו לעזור לחבר בבית משפט ותראו איך עורכי הדין מתעוררים לחיים). העונש על עבירה על חוק זה הוא קנס של 50,000 ש"ח או שנת מאסר, או גם וגם.

שלילת ייצוג ע"י ידיד קרוב - רע"א 8120/08 אשר ביטון נ. יצחק פורטל

"ייצוג של מתדיין שלא על ידי עורך דין אלא על ידי קרוב משפחה או ידיד קרוב, יורשה במקרים חריגים, בלבד." בש"א 1147/98 שחאדה מוריס ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

רע"פ 7491/08 בעניין שמחה ניר - נגזר על המערער 8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס בסך 40,000 ₪ (או 5 חודשי מאסר תמורתו) בגין הרשעה בעבירת התחזות.

לממשלה יש מטרה אחת "מדינת ישראל תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" מגילת העצמאות - "לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירותיו, פרט לאותן הגבלות שנקבעו בחוק על מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת ואת יחס הכבוד אליהן, וכן את מילוי הדרישות הצודקות של המוסר…" ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם אז אם מאשימים אותי בהסגת גבול מקצוע עריכת דין, את הזכות של מי בדיוק אני הפרתי? אם אתה לא מצליח להבין איזו זכות לחיים, חירות או רכוש אני הפרתי, אל יאוש, אני לא הפרתי את הזכות של איש. וזה בדיוק אותו הדבר אם אני מגדל מריחואנה בחצר ביתי, זה לא מפר את הזכות של איש ולא פוגע באף אחד. רק תחשבו לכמה עורכי דין לא תהיה עבודה אם מחר תסתיים ה"מלחמה בסמים"?

זכרו, עורכי דין הם חלק מהמערכת, הם שומרים אמונים למערכת מאחר וזו מאפשרת להם רווחים כה גבוהים. כל מה שיפגע להם ברווחים - יותקף. לכן, כל דבר שיבריח עסקים מבתי המשפט יזכה להתנגדות מצד הכת השיכורה מתוקפנות הזו.

לא בטעות וכפי שהכת הזו תיכננה, תמיד יהיו "תקדימים" שסותרים וכנראה גם "דעות" שנראות שסותרות, או שסותרות, את המקרים שאני מציג להלן. אל תתן לזה להרתיע אותך, זכור שהמקרים שאני מצוטט פה הם עקביים עם מגילת העצמאות וחוקי היסוד. כאשר מובאות "דעות" סותרות, קח זאת כהוכחה שעורכי דין יגידו כל דבר. זו רק עוד סיבה לא לתת אמון בעורכי דין.

פרויקט הסימוכין להלן הינו עבודה בהתגלמות, אז אנא חזור לעיתים קרובות לבדוק האם יש עדכון. פה יתפרסמו ציטוטים הקשורים ל"סמכות המדינה". וזכרו, אני, אייל ליאור, אני לא עורך דין, כך שכל דבר שאני כותב פה מובא למטרות בידור ואם משהו פה מזכיר לכם את האמת, אתם כנראה מוציאים דברים מהקשרם.

מאחר וכל ההחלטות שאני מציג פה בנוגע לזכות העמידה נלקחו ממשפטים אזרחיים, יש עורכי דין שיאמרו שאני מוציא דברים מהקשרם, ושזכות העמידה לא חלה במשפט פלילי. ובכן, זה מגוכח לטעון שזכות העמידה לא חלה במשפט פלילי, מאחר (וזה רק תעמולה, זה שקר ואנחנו יודעים את זה) והמדינה הוקמה על מנת להגן ולשמור על זכויות הפרט, ובתי המשפט הם חלק מהמדינה, אז על מנת שלבית משפט תקום סמכות ושתהיה לתובע זכות להעמיד תביעה: חייבים לטעון לפגיעה ונזק בזכות חוקית של פרט. אפילו אם המונח "זכות עמידה" לא נמצא בשימוש במשפטים פליליים, בפועל מה שחשוב זה העקרון הבסיסי של העניין. והנה מפי החמור (וזה כן משפט פלילי): "בכל משפט פלילי…עולות שתי שאלות יסוד נפרדות זו מזו, הטעונות הוכחה; …ואף "מכלול העובדות היוצרות עבירה..: (1) העובדות בקשר לגרימת פגיעה או נזק.., ו (2) ראיה, כי הפגיעה האמורה נגרמה על-ידי מעשה עבירה", אבישי נגר נ' מ. ישראל, ע"פ 543/79 ס' 9 א+ב

זכות העמידה

"בלי שהוא טוען לפגיעה ממשית בתוך רשות היחיד שלו, לא יכיר בית המשפט, על פי הרגיל, בזכות עמידתו", שמחה מירון נ' שר העבודה, בג"ץ 287/69

"עצם הטענה כי החוק הופר, ושלטון החוק נפגע, אינה מספיקה להעניק מעמד בדין; בנוסף לכך, יש להצביע על נתונים כמו פגיעה חמורה בפעולות המינהל, או ענין בעל אופי ציבורי", וכמו כן, "זכות היחיד באה להבטיח כי הרוב באמצעות האורגנים הפוליטיים לא יפגע בזכויות יסוד של היחיד", רסלר נ' שר הבטחון, בג"צ 910/86

אין כל ראיה מרשיעה (קורפוס דליקטי)

"בכל משפט פלילי…עולות שתי שאלות יסוד נפרדות זו מזו, הטעונות הוכחה; הראשונה היא, אם אכן בוצע מעשה עבירה. לצדה של השאלה הראשונה קמה וניצבת השאלה השנייה ועניינה - זהותו של מבצע העבירה.", ואף "מכלול העובדות היוצרות עבירה..: (1) העובדות בקשר לגרימת פגיעה או נזק.., ו (2) ראיה, כי הפגיעה האמורה נגרמה על-ידי מעשה עבירה", אבישי נגר נ' מ. ישראל, ע"פ 543/79 ס' 9 א+ב

"בין מעשה למחדל: התנהגות אקטיבית גורמת לתוצאה; מרעה את מצבו של האינטרס החברתי המוגן; ויוצרת מצב מסוכן. התנהגות פסיבית מתבטאת באי מניעת התוצאה; בהימנעות משיפור המצב; ובהימנעות מלהציל אינטרס חברתי הנתון בסכנה", ימיני וסימון נ' מדינת ישראל, ע"פ 2247/10, ע"פ 3164/10

היעדר סמכות

זכות העמידה היא עניין חיוני מבחינה משפטית שנשאר פתוח לביקורת בכל שלבי התביעה (בכר נ' בכר ע"א 67/84)

"זכות העמידה …עובדות, המצביעות לכאורה על פגיעה של ממש בזכויות יסוד של האזרח ובחירותו כפרט", אמנון זכרוני נ' הועד המנהל של רשות השידור, בג"צ 243/82

היסוד לסמכות בית המשפט מובע במגילת העצמאות כנאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות, ובה בסעיף כט (2): "לא יוגבל אדם בזכויותיו ובחירותיו, פרט לאותן הגבלות שנקבעו בחוק על מנת להבטיח את ההכרה בזכויות ובחירויות של הזולת."

גבולות השיטה האדוורסרית

"תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוך …ואין הוא פועל ללא קיומו של סכסוך", רסלר נ' שר הבטחון, בג"צ 910/86

"הקובל יהא נפגע פגיעה ממשית בתוך רשות היחיד שלו, כדי להקנות לו זכות עמידה לפני הרשות השופטת", בקר נגד שר הבטחון, בג"צ 40/70, פ"ד כד 238 (1)

ידיעה שיפוטית

"ידיעה שיפוטית אינה כוללת רק דברים הידועים לכל, אלא אף עובדות הניתנות לבירור מיידי ומדויק על ידי עיון במקורות מסמכים אשר אינם שנויים במחלוקת", רע"א 5577/08

הוצאות משפט בערעור על החלטות של ביטוח לאומי

"לא חויב, ולו גם פעם אחת, תובע שהפסיד בהוצאות לטובת המוסד לביטוח לאומי"


שונות

להקליט בבית-המשפט? מותר ורצוי

הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום

ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום

המדינה חייבת לנמק את החלטותיה – חובת ההנמקה ביחסי הרשות והאזרח

Luria v. United States - Citizenship is membership in a political society, and implies the reciprocal obligations as compensation for each other of a duty of allegiance on the part of the member and a duty of protection on the part of the society.

Warren v. District of Columbia - police have no specific legal duty to provide protection to the individual

Unless otherwise stated, the content of this page is licensed under Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 License